סקירת מצב סיכוני רעידות אדמה בישראל
את רעידות אדמה בישראל ניתן לחלק למספר מחוזות בישראל בעלי אפיון גיאולוגי בעל השלכה מובהקת על הסיכון הסיסמי שבתחומו. לכל אחד מהאזורים קיימת משמעות סיסמית שונה הן מבחינת תפרושת רעידות אדמה והן מתגובת הקרקע בכל אחד מהאזורים:
רעידות אדמה בישראל - מחוזות בישראל בעלי אפיון גיאולוגי
אזור בקע ים המלח- בתחום בקע ים המלח נכלל השטח מהעיר אילת בדרום, אורך הערבה, אזור ים המלח, עמק הירדן, בקעת כנרות, רמת כורזים ועמק החולה עד לקריית שמונה. שברים גיאולוגים פעילים התגלו לאורך שולי הבקע ובתוכו. ממחקרים שבוצעו באזור זה עולה שקיימים שברים גדולים מאוד עליהם נמדדה תנועה אנכית של מאות מטרים ואופקית של עשרות ק”מ. פעילותם של השברים נקבעה בשל העובדה שבחלק גדול מהמקרים חצו שברים מניפות סחף שגילן אינו עולה על עשרות אלפי שנה, וחלקן התרחש באלף האחרון, דבר המעיד על פעילות סיסמית ניכרת למשל: השבר החוצה את מצד עתרת 705 לספה”נ. אזור הבקע הנו כאמור חלק מהשבר הסורי אפריקאי ועל כן נחשב למקור לרעידות אדמה, גם במקרים בהם מוקד הרעידה לא התרחש לאורכו.
שדירת ההר- אזור זה מתייחס לרכס ההרים הבונה את החלק ההררי והגבעי האופייני לאזור שמרכס הר הנגב בדרום, רכסי חברון וירושלים ועד לאזור השכם. פעילות טקטונית שגרמה לתנועה על שברים שחלקם קדומים נמצאו בכל השטח. עם זאת, הגדרת שברים באזור זה כשברים פעילים, שמהם נוצרות רעידות אדמה, הנה בעייתית בשל גילן הקדום של שכבות הסלע.
מישור החוף ואדן היבשת- כיחידה אחת נכלל האזור המיושב בצפיפות של מישור החוף של ישראל וכן אדן היבשת ברצועה של עד כ-10 ק”מ מחוף הים הנוכחי. הכללה זו נובעת משתי סיבות עיקריות. אחת, קיימת רציפות ליתולוגית ממישור החוף אל אדן היבשת ושתים, מערכות שבירה ניצבות למישור החוף (בכיוון כללי ממזרח למערב) חוצות את השטח ללא הבחנה במעבר מהיבשה לים. הליתולוגיה האופיינית למישור החוף מורכבת בעיקר מסדימנטים חוליים עד חרסיתיים ובמיעוטם מרכסי אבן- חול מלוכדת על ידי קרבונט (הידועים בסלעי כורכר) האופייניים בעיקר בקרבה לחוף ביחד עם רכסי דיונות חופיות. רעידות אדמה שמקורן בבקע עשויות לגרום לנזקים חמורים באזור זה הנן בעיקר בשל הגברת עוצמת הגל בעוברו בסדימנט בלתי מלוכד ומיעוטן בשל תופעת הנזלה (ליקויפקציה) המשמיטה את הקרקע מתחת ליסודות בניינים במקומות בהם הם מבוססים על חולות בלתי מלוכדים ומי תהום רדודים. מכיוון הים יתכנו אירועי רעידות אדמה שבעקבותיהם יתפתחו גלי צונמי העלולים לגרום להרס ניכר באזורים הנמוכים הקרובים לחוף הים.
רכס הכרמל ועמקי הצפון- בין רכס הכרמל לעמק יזרעאל ועמק זבולון עובר קו שבר גיאולוגי המפריד הפרדה חריפה בין הרכס הסלעי לעמקים שמולאו ברובן בחרסיות. שבר הכרמל, אף הוא תוצאה ותגובה לפעילות הטקטונית לאורך הבקע, ממשיך אל תוך אדן היבשת בו הוא יצר תבליט טופוגרפי של חוטם הממשיך את רכס הכרמל אל תוך הים. עדויות גיאולוגיות רבות מצביעות על כך שקיימת פעילות סיסמית אינטנסיבית לאורך קו זה המשפיעה מאוד על רמת הסיכון בתחומי העמקים - ובעיקר בעמק זבולון - בשל צפיפות המגורים הסמוכים לתעשייה כבדה עתירת חומרים מסוכנים. ברצועת החולות שלאורך החוף של מפרץ חיפה קיים שדה חולות נמוך שחוקרים רבים מייחסים לו פוטנציאל הנזלה ניכר.
מרחב הגליל התחתון והעליון- הגליל מאופיין במבנה הררי הבנוי בחלקו התחתון מרכסים ועמקים מאורכים. מבנה פשוט זה לא נשמר בקפידה בעיקר בשל תנועות טקטוניות אינטנסיביות צעירות המעצבות את המבנה ההררי המסובך של הגליל. תנועות אלו מתרחשות לאורך שברים שבקירוב ראשון הינם בכיוון כללי מזרח-מערב. ממפת רעידות האדמה של ישראל שמקורם בנתוני האגף לסיסמולוגיה במכון הגיאופיסי לישראל ומתוך עבודתם של זילברמן ובגין מתבררים האזורים בהם שכיחות רעידות אדמה משמעותיות בתחומי ישראל וסביבתה.
רעידות רבות בעוצמות המגיעות למגניטודה אף גדולות מ-6 נמדדו במפרץ אילת, באזור ים המלח ובאזור צור. ההערכה המקובלת היא שברדיוס של 60-70 ק”מ מרעידות מסוג זה יגרם הרס. גם רעידות במגניטודות קטנות יותר (5.0-5.9). רמות לנזק רב בעיקר אם הן נגרמות בסביבות אזורים מבונים. מהמפה עולה שכחמש רעידות כאלה התרחשו באזור ים המלח ושתיים באזור עמק הירדן במהלך המאה השנים האחרונות. רעידות בעוצמה פחותה מתרחשות חדשות לבקרים אף אם רישומם לא תמיד ניכר בהרס.
את רעידות אדמה בישראל ניתן לחלק למספר מחוזות בישראל בעלי אפיון גיאולוגי בעל השלכה מובהקת על הסיכון הסיסמי שבתחומו. לכל אחד מהאזורים קיימת משמעות סיסמית שונה הן מבחינת תפרושת רעידות אדמה והן מתגובת הקרקע בכל אחד מהאזורים:
רעידות אדמה בישראל - מחוזות בישראל בעלי אפיון גיאולוגי
אזור בקע ים המלח- בתחום בקע ים המלח נכלל השטח מהעיר אילת בדרום, אורך הערבה, אזור ים המלח, עמק הירדן, בקעת כנרות, רמת כורזים ועמק החולה עד לקריית שמונה. שברים גיאולוגים פעילים התגלו לאורך שולי הבקע ובתוכו. ממחקרים שבוצעו באזור זה עולה שקיימים שברים גדולים מאוד עליהם נמדדה תנועה אנכית של מאות מטרים ואופקית של עשרות ק”מ. פעילותם של השברים נקבעה בשל העובדה שבחלק גדול מהמקרים חצו שברים מניפות סחף שגילן אינו עולה על עשרות אלפי שנה, וחלקן התרחש באלף האחרון, דבר המעיד על פעילות סיסמית ניכרת למשל: השבר החוצה את מצד עתרת 705 לספה”נ. אזור הבקע הנו כאמור חלק מהשבר הסורי אפריקאי ועל כן נחשב למקור לרעידות אדמה, גם במקרים בהם מוקד הרעידה לא התרחש לאורכו.
שדירת ההר- אזור זה מתייחס לרכס ההרים הבונה את החלק ההררי והגבעי האופייני לאזור שמרכס הר הנגב בדרום, רכסי חברון וירושלים ועד לאזור השכם. פעילות טקטונית שגרמה לתנועה על שברים שחלקם קדומים נמצאו בכל השטח. עם זאת, הגדרת שברים באזור זה כשברים פעילים, שמהם נוצרות רעידות אדמה, הנה בעייתית בשל גילן הקדום של שכבות הסלע.
מישור החוף ואדן היבשת- כיחידה אחת נכלל האזור המיושב בצפיפות של מישור החוף של ישראל וכן אדן היבשת ברצועה של עד כ-10 ק”מ מחוף הים הנוכחי. הכללה זו נובעת משתי סיבות עיקריות. אחת, קיימת רציפות ליתולוגית ממישור החוף אל אדן היבשת ושתים, מערכות שבירה ניצבות למישור החוף (בכיוון כללי ממזרח למערב) חוצות את השטח ללא הבחנה במעבר מהיבשה לים. הליתולוגיה האופיינית למישור החוף מורכבת בעיקר מסדימנטים חוליים עד חרסיתיים ובמיעוטם מרכסי אבן- חול מלוכדת על ידי קרבונט (הידועים בסלעי כורכר) האופייניים בעיקר בקרבה לחוף ביחד עם רכסי דיונות חופיות. רעידות אדמה שמקורן בבקע עשויות לגרום לנזקים חמורים באזור זה הנן בעיקר בשל הגברת עוצמת הגל בעוברו בסדימנט בלתי מלוכד ומיעוטן בשל תופעת הנזלה (ליקויפקציה) המשמיטה את הקרקע מתחת ליסודות בניינים במקומות בהם הם מבוססים על חולות בלתי מלוכדים ומי תהום רדודים. מכיוון הים יתכנו אירועי רעידות אדמה שבעקבותיהם יתפתחו גלי צונמי העלולים לגרום להרס ניכר באזורים הנמוכים הקרובים לחוף הים.
רכס הכרמל ועמקי הצפון- בין רכס הכרמל לעמק יזרעאל ועמק זבולון עובר קו שבר גיאולוגי המפריד הפרדה חריפה בין הרכס הסלעי לעמקים שמולאו ברובן בחרסיות. שבר הכרמל, אף הוא תוצאה ותגובה לפעילות הטקטונית לאורך הבקע, ממשיך אל תוך אדן היבשת בו הוא יצר תבליט טופוגרפי של חוטם הממשיך את רכס הכרמל אל תוך הים. עדויות גיאולוגיות רבות מצביעות על כך שקיימת פעילות סיסמית אינטנסיבית לאורך קו זה המשפיעה מאוד על רמת הסיכון בתחומי העמקים - ובעיקר בעמק זבולון - בשל צפיפות המגורים הסמוכים לתעשייה כבדה עתירת חומרים מסוכנים. ברצועת החולות שלאורך החוף של מפרץ חיפה קיים שדה חולות נמוך שחוקרים רבים מייחסים לו פוטנציאל הנזלה ניכר.
מרחב הגליל התחתון והעליון- הגליל מאופיין במבנה הררי הבנוי בחלקו התחתון מרכסים ועמקים מאורכים. מבנה פשוט זה לא נשמר בקפידה בעיקר בשל תנועות טקטוניות אינטנסיביות צעירות המעצבות את המבנה ההררי המסובך של הגליל. תנועות אלו מתרחשות לאורך שברים שבקירוב ראשון הינם בכיוון כללי מזרח-מערב. ממפת רעידות האדמה של ישראל שמקורם בנתוני האגף לסיסמולוגיה במכון הגיאופיסי לישראל ומתוך עבודתם של זילברמן ובגין מתבררים האזורים בהם שכיחות רעידות אדמה משמעותיות בתחומי ישראל וסביבתה.
רעידות רבות בעוצמות המגיעות למגניטודה אף גדולות מ-6 נמדדו במפרץ אילת, באזור ים המלח ובאזור צור. ההערכה המקובלת היא שברדיוס של 60-70 ק”מ מרעידות מסוג זה יגרם הרס. גם רעידות במגניטודות קטנות יותר (5.0-5.9). רמות לנזק רב בעיקר אם הן נגרמות בסביבות אזורים מבונים. מהמפה עולה שכחמש רעידות כאלה התרחשו באזור ים המלח ושתיים באזור עמק הירדן במהלך המאה השנים האחרונות. רעידות בעוצמה פחותה מתרחשות חדשות לבקרים אף אם רישומם לא תמיד ניכר בהרס.
מקור: משרד הפנים , tama38
לחץ חיפוי קירות בניינים אבן טבעית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה